דלג לתוכן העמוד

לזכרה של שרון בוצר 1968-2018

  • הודעה על פטירת שרון בוצר

    נפטרה ביום חמישי, 6.9.2018 , כ"ו באלול תשע"ח 

    הלווייתה התקיימה ביום ו' 7.9.2018 כ"ז באלול תשע"ח, בשעה 12:00 בבית העלמין במושב עין יהב.
    על פי בקשת שרון, המלווים התבקשו להגיע בלבוש לבן. 

    השבעה בשישי ושבת עד השעה 15:00 בבית המשפחה - משק 47 במושב עין יהב.
    החל מיום ראשון בדרך ההתיישבות 16 בכפר הס.

     


    שרון בוצר

    שרון נולדה בכפר חיטים ב –11 באפריל 1968, בת שנייה להוריה דליה ואיתן מלמד, אחות לזהר, בועז ואורלי ואם לגלי ודן.

    ביולי 1969 הגיעה עם הוריה למושב עין יהב, כאן עברו עליה ילדותה ונעוריה.

    שרון הייתה החוט המקשר בין בני כיתתה וזכורה כנערה מלאת שמחת חיים, לבבית וספונטנית.

    בשנת 1986 התגייסה לצבא ושירתה כמשקית ת"ש בגבעתי.
    עם סיום שירותה הצבאי יצאה לטיול גדול בדרום אמריקה ולאחר מכן למדה אומנות וחינוך מיוחד במדרשה לאומנות ברמת השרון.

    שרון, שהייתה מראשוני המטפלים בהידרותרפיה (ווטסו) בישראל, פתחה בתל אביב עסק בשם "שמים".

    במתחם אשר כלל בריכת שחיה והידרותרפיה, לימדה מבוגרים ותינוקות ועשתה חייל בתחום.

     

    יחד עם עופר בעלה שהיה אלוף הארץ בגלישת גלים, חלקה את אהבתה הרבה למים ולים.
    לימים נולדו לזוג שני ילדים - גלי ודן.

    בשנת 2007  נפטר בעלה האהוב עופר לאחר מלחמה קשה במחלת הסרטן.

    בשנת 2009 החליטה לעזוב את המרכז ועברה להתגורר ליד הוריה בעין יהב.

    שרון, הפעילה והנמרצת, בנתה בריכה מחוממת ליד ביתה, לימדה ואימנה צעירים ומבוגרים שחייה והוציאה כל שנה קבוצה מכובדת מהמושב לצליחת הכינרת.

    במסגרת התנדבותה בוועדת תרבות הרבתה להפיק אירועים שמחים וערבי שירה.

    לפני כשנתיים חלתה שרון בסרטן. היא נלחמה במחלה בכל דרך אפשרית, מעולם לא איבדה תקווה ומלאה עצמה באנרגיות חיוביות.

    המשפט: "אם לא נצחק אז נבכה" היה שגור בפיה לאורך כל הדרך.

    שרון שהייתה אדם אהוב וחברותי, זכרה את ימי ההולדת של כל בני כתתה והייתה שולחת ברכות לכבוד האירוע.

    באפריל 2018 חגגה את יום הולדתה ה- 50 לכבודו בקשה מכל בני כתתה להגיע בלבוש לבן.

    היא רקדה, שרה, שמחה והייתה בה היכולת לחיות את הרגע.

    שרון תיזכר כאישה שמחה, בעלת יכולת נתינה וחשיבה חיובית.
    אהבתה ומסירותה לילדיה - גלי ודן, להוריה דליה ואיתן ולאחיה הייתה עצומה.

     

    יהי זכרה ברוך.


    שרון / שלמה גרוניך

    מילים: מיכל אדלר
    לחן: שלמה גרוניך

    שרון תיקח אותך 
    למקום ליד המים 
    אין שם אף אחד 
    יש בו רק מקום לשניים. 
    אין שם זמן ואין מרחק 
    וכל מה שהיה לפני נמחק. 

    שרון תעיר בך 
    את האור שכבר כבה 
    שרון תיגע בך 
    במקומות שכבר שכחת. 
    אין שם זמן ואין מרחק 
    וכל מה שהיה לפני נמחק. 

     

    ותרצה כל כך לדעת 
    ותרצה כל כך לגעת 
    ותדע שהיא חיכתה לך מזמן 
    ותבין שהיא תהיה שם לעולם. 

    שרון לא רגילה 
    יש לה העולם שלה 
    תצלול לאור ירח 
    הנשקף מתוך עיניה. 
    אין שם זמן ואין מרחק 
    וכל מה שהיה נמחק. 

    ותרצה כל כך...


    שרון בוצר מהפייסבוק

    שרון בוצר מהפייסבוק

    שרון בוצר מהפייסבוק


    הספדים

     

    ספד לשרון בנה, דן

    בדרך לעין יהב- 8.9.18

    אמא

    כשסיפרת לנו שאת עוזבת כבר, המחשבות על אבא שלא ראיתי מעולם שברו אותי.

    עכשיו כשאני לא יודע איך ייראו חיי, אני יודע שבכל מקום את תהיי שם איתי בנשמה.

    את זוכרת כשהיית מחוסרת הכרה לפני כמה ימים , אני דברתי אליך, את שמעת אותי , התעוררת וחייכת אל כולם.

    המילים האחרונות שאמרת לי הן לילה טוב.

    כשאמרת אותן הבנתי שאת הולכת להיות בעולם טוב יותר מהעולם הנורא הזה.

    את זוכרת שהיינו הולכים על החוף בים והיינו יושבים ומשחקים בחול...

    את זוכרת איך ראינו סרטים ביחד...

    אז אני רוצה להגיד לך כמה אני אוהב אותך וכמה אני מודה לך על שגידלת אותי בשתי ידייך.

    אוהב, דן


    7.9.2018

    שרוני – חברת אמת ללא תנאי

               אני לידך מרחוק

               מחבקת אותך ומנשקת חזק

               בעזרת כל משפחתי.

                   למדנו יחד

    להאמין, לחייך, לשמוח, לאהוב, להילחם

    לוותר לחלום בגדול, להגשים, להתגבר.

    להתקדם, ליצור, להתפלל, לשנות

    לחפש, למצוא, לחייך, לבחור, לשמור

    לכבוש, לגלות, לסחוף ולטרוף את החיים- ולשחרר

    כמה קשה היה לך לשחרר.

    שרוני- תמיד אמרת שהיופי הגדול של החיים

            אינו טמון בכך שלא ניפול, אלא בכך שנקום כל פעם מחדש

            זוהי צוואתך לכולם.

    אהובה יפה שלנו את איתנו לעולמים

    זכינו במשפחה ובחברים לכל החיים

    אוהבים אהבה ענקית ואומרים תודה על הכל.

    עינת וכל משפחת גרץ


    7.9.2018

    שרון יקרה

    הסתיימה המלחמה.

    המלחמה בה נאבקת בכל כוחותייך עצומי הנפש לחיות את החיים המורכבים והמאתגרים שלך.אחזת בהם כמו לביאה אמיצה ואיתנה ולא הרפית לרגע להכיר בסוף שהתקרב,למרות הסבל הרב.

    הענקת את אהבתך הנדירה ונוכחותך בחיינו, בחיי היצירות היפות שלך , גלי ודן.

    גידלת בשתי ידייך שני ילדים מדהימים, שכולנו בורכנו בהם והם זכו בילדות עשירה, מחבקת ומלאת אהבה.הטמעת בהם את רוח המצוינות וההתמדה לספורט, שזורה ברוחו הספורטיבית של עופר.

    לקחת אותם בנחישות יחד עם כל ילדי עין יהב לצלוח את הכינרת ולהוכיח לנו כהרגלך שהכל אפשרי.

    העוגות וחלות השבת בתנור, ארוחות השישי המדהימות , ערבי השירה בציבור במועדון העמק כל אלה טבועים בילדייך ובנו.

    מורשת שרון של נתינה ואהבה אינסופית תמשיך ותתקיים בכולנו עד יומנו האחרון.

    מבטיחים לנצח לעטוף, לחבק, לכבד ולאהוב בלי גבול את ירושתך היקרה מכל.

    נוחי על משכבך בשלום אחותנו

    אנו אוהבים אותך תמיד, תודה על חיים שלמים של הענקה.

    אחותך אורלי.


    7.9.2018

    אחותי, חברה שלי.

    החברות בינינו התחילה ליד הכינרת , שם נולדנו ומאז את ילדת מים, זורחת ושוחה בין גלי החיים.

    כמו דולפין מחייך, מקסימה את כל מי שפוגש אותך, מצחיקה ומשגעת, לא מפספסת שום שמחה, מסיבה, או מפגש, טורפת את העולם – הכי חיה שאפשר.

    הדודה המגניבה עם שיק מיוחד ושמחת חיים שלא נגמרת.

    בכישרון גדול ידעת לאסוף אל ליבך אנשים וחברים, מלאה בחברים.

    הגעת לעולם בערב חג הפסח ואת נפרדת בערב ראש השנה. כולם כאן הגיעו לכבודך, כמו שרצית ביום שישי חגיגיים בלבן.

    לפני שבוע בקשת ממני שניסע לעין יהב בראש השנה, כי התגעגעת לטקס החג.

    אתמול תחת מודעת האבל שלך ראיתי שטקס החג בוטל לכבודך. את בטח אומרת עכשיו מהענן שם למעלה, מה פתאום? למה להשבית שמחות? רק חגיגות והרבה...

    אחותי שלי, חברת נפש שלי, אהובה יפה שלי, את חסרה לי עכשיו את תחסרי לי תמיד.

    מתגעגעת אחותך זהר.

     


    5.10.2018

    שרון יקרה שלנו

    30 יום בלעדייך. כל כך רציתי ללוותך בדרכך האחרונה, אך היית בליבי כל הזמן.

    ידידות מופלאה נרקמה בינך לבין מאיר בעקבות המחלה הארורה הזו. שניכם נלחמתם בכל כוחותיכם, נתתם עצות אחד לשני חיזקתם אחד את השניה והאמנתם שתנצחו.

    הצעת למאיר את הבריכה החמודה שלך להליכה במים- והוא אהב כל כך ללכת ולשכשך במים החמימים, נהנה מתשומת ליבך למה שקורה איתו.

    כל ביקור שלך אצל מאיר, החיוך שלא מש משפתייך והאמונה שאכן תוכלי למחלה- השאיר אותנו פעורי פה, כמה כוח יש לילדה הזו.

    אך לא יכולתם לה. הלב נקרע, כל כך צעירה בראשית הדרך, אך ההוא שם למעלה רצה אחרת.

    בכפר חיטים היינו שכנים בית ליד בית, בריכת שחייה קטנה משותפת בין החצרות, שם ביליתם ארבעתכם: איריס, זוהר, את ורביב – ימים נהדרים.

    אחר הגענו לעין יהב אחד בעקבות השני.

    היום את ומאיר תמשיכו להפגש שם למעלה צופים עלינו ושומרים.

    הבטחנו חיבוק אחת לשניה, כשאחזור מן הטיול, אך הגורל רצה אחרת.

    היי שלום ילדה יקרה, בשבילי תמיד תשארי הילדה השכנה שלנו.

    ולכם דליה ואיתן יקרים ומשפחה יקרה גם לנו ילדות משותפת, איתן ואני שכנים, בית ליד בית, אותה כיתה, טיולים משותפים, משחקים משותפים- כל כך קשה היה להיות רחוקה באותו יום הכל צף ועולה והעיניים דומעות.

    רציתי לחבקכם ולחזקכם – אין נחמה, אך דעו שהייתי איתכם בכל רגע.

    אסתי אסא, עין יהב


     


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!
התחברו על מנת לפרסם תגובה