דלג לתוכן העמוד

לזכרה של יעל ניניו 1945-2021

  • יעל ניניו זל

    לזכרה של יעל ניניו


    יעל וחיים ניניו

    קורות חיים

    יעל ניניו ז"ל הובאה למנוחות ביום שישי 22 בינואר 2021, ט' בשבט תשפ"א

    יעל נולדה בשנת 1945 בגבעתיים לאסתר ויעקב סינוני. בת שלישית במשפחה שמנתה חמישה ילדים. היא גדלה והתחנכה בגבעתיים ובתום לימודיה התגייסה לצה"ל לשירות בנח"ל.

    לאחר סיום הטירונות נשלחה למושב אלמגור שבצפון. היו אלה הימים שלפני מלחמת ששת הימים.

    יעל סיפרה על ההתמודדות בתקופה ההיא ועל הפגזות הצבא הסורי והירידה למקלטים.

    בסיום המלחמה, כאשר מושב חצבה החל בתהליך האזרוח, יעל המשיכה את שירותה הצבאי בחצבה. היא עבדה בגן הירק ובשמירות.

    לאחר השחרור מצה"ל עזבה יעל את חצבה והתגוררה בתל אביב. היא שמרה על קשר טוב עם החברים בחצבה, הגיעה לביקורים, וחגגה עימם בחתונות ובשמחות.

    יעל בצעירותה

    יעל וחיים ניניו

    באחד הביקורים הוצע ליעל לחזור לחצבה ולעבוד בגן הילדים וכך חזרה לחצבה שבועיים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

    בזמן המלחמה יעל סייעה בעבודה בגן הירק ושובצה גם לעבודה אצל חיים ניניו שגויס למלחמה. ל

    אחר המלחמה, עבדה בגן הילדים. הקשר של יעל וחיים התהדק וב-29 באוגוסט 1978, נישאו בחתונה רבת משתתפים שנערכה במושב.

    יעל הקימה עם חיים משפחה וגידלה שלושה ילדים סיגל, יריב ומור, מהם רוותה נחת רבה.

    אחרי שעבדה שנים ארוכות בגן הילדים ובשדה, עבדה יעל בדואר בחצבה כ-25 שנים.

    יעל הלכה לעולמה כשחיים לצידה. היא נקברה ביום שישי 22 בינואר בבית העלמין במושב חצבה.

    משפחתה וחבריה יזכרו אותה את ליבה הרחב, החיוך התמידי, שמחת החיים, והנתינה האין סופית שאפיינו אותה.

    יהי זכרה ברוך.


    לזכרה 

    יעל הייתה הגננת הראשונה שלי.

    גננת בתקופה שהייתה מאתגרת וטראומטית, למבוגרים סביבי, "מבוגרים" בני 18-25, שהקימו את חצבה ולחמו ביום כיפור.

    אנחנו, הילדים של גן חצב, גדלנו על חולות מידבר חמים ורכים, וזכינו להיות מקור האושר והיופי בתוך הקושי.

    שלשום כשפתחתי את ההודעה מהמושב שהודיעה על פטירתה של יעל הייתי אצל אמא שלי. "היא כל כך אהבה אותך"- זה המשפט הראשון ששמעתי מאמא.

    משפט שהחזיר אותי אל השיחות מעל המדף של הלחם בסופר, בהן יעל היתה מראה לי תמונות של הנכדים, הסופר פוטוגניים שלה, והרגשתי את גל האהבה יוצא ממנה ומתפשט על כל מחלקת הירקות של סופר חצבה.

    שגית טורם ויעל ניניו

    גן ילדים בחצבה

    משפט שהחזיר אותי אל המבטים המצטלבים כשהיא חולפת מולי על הטוסטוס בדרך אל הדואר, ומותירה אחריה שובל של אהבה פשוטה למה שהיה הבית שלי מאז שנולדתי.

    משפט שהחזיר אותי אל היום בו נפגשנו בכניסה למרפאה והיא השוויצה בסיגל, שהיא בערך האמא הכי טובה על הפלנטה, וגל של אהבה אימהית שטף את כל המרפאה.

    היום בו מור ויריב, התינוקות האקזוטיים, הגיעו אלינו הביתה ורקדו לצלילי איזה שיר , והאהבה של משפחתם החדשה הציפה את הבית בקצב חדש מסעיר ומלא חיים

    ביום המרגש בו השתתפתי לראשונה בחג בקנה מידה גלובאלי- החתונה של יעל וניניו, עם התפאורה עליה כולם עמלו, וכמובן הריקוד שלנו הילדים. היה זה יום חג לאהבה.

    זכיתי שהגננת הראשונה שלי הייתה אישה שליבה פתוח וזרועותיה מחבקות, ובכל מקום בו הלכה זרעה אהבה פשוטה.

    שגית טורם / בת חצבה 


תגובות

תגובתך התקבלה בהצלחה!
התחברו על מנת לפרסם תגובה