ההיסטוריה

אזור התעשייה ספיר הוקם בטרם הקמתה של המועצה האזורית בשנת 1977 ביוזמת המושבים עין יהב, חצבה ופארן שחיפשו אזור למיון פלפל ליצוא ואם לדייק, זן אחד וצבע אחד. אדום - פלפל המאור. (מלוני הגליה מוינו מספר שנים במקום, ולאחר מכן נסעו למיון בצפון)
תכנון בית האריזה נעשה על ידי יחזקאל דוידוביץ. הציוד יובא מאיטליה, שיא הטכנולוגיה באותם הימים. הרכישה נעשתה על ידי מוישלה אופיר, שייקה אורן ועמי שחם. המנהל הראשון היה שייקה אורן ולאחריו גדעון בלום.

בשיא התקופה, תחילת שנות ה-80, מוינו 10,000 טון פלפל. בשנת 1985, שיאו של משבר הפלפל מוינו 500 טון. שנה מאוחר יותר
ענף הפלפל התרסק ובית האריזה נסגר.

בסוף שנות השבעים נבנה במקום גם בית אריזה לתמרים, אשר פעל כ-13 שנה עד תחילת שנות התשעים, ובמקביל ניסו גם לייצר לדר ממשמש שיובא מתורכיה. אחר שעמד שנים רבות בשיממונו והוקמו בו מספר פרויקטים שלא צלחו, ב-2008 אדום רכשו את הנכס והקימו מה שהיום היום בית אריזה 'אדום' – ליצוא ירקות.

במחצית שנות השבעים נבנה באזור התעשייה בית האריזה פרחי ערבה – באותה תקופה היו הרבה מגדלי פרחים בערבה. בתחילה המקום שימש לאריזת פרחים ואחר כך רק לטרנזיט למשלוח פרחים. "פרחי ערבה" נסגר בתחילת שנות התשעים.

בעקבות משבר לאספקת תערובת לגידול ההודים בערבה בזמן מלחמת יום הכיפורים,  נבנה מכון התערובת המשוכלל (הסילו הבולט למרחוק), כשותפות של ארבע מושבים בערבה (חצבה, עין יהב, צופר ופארן) וארבעה קיבוצים ממוא"ז אילות. בסופו של דבר מכון התערובת לא עבד אפילו יום אחד, וזאת משום, שכאשר סיימו להקים את המבנה התברר שאין כדאיות כלכלית בהפעלתו. הפרויקט מומן על ידי הסוכנות היהודית, קק"ל ומרכז ההשקעות בתמ"ת. בסופו של דבר נותר חוב למערכת הבנקאית ובתחילת שנות התשעים כונס הנכסים מכר את הציוד. המבנה קיים עד היום.

במקביל להקמת הסילו נרכשה משאית מיכלית תערובת ועבדה במשך כ-10 שנים בהעברת תערובת למשקים אשר גידלו הודים בערבה.

סככה נוספת הייתה שייכת לאגודה בשם 'אריזות יצוא ערבה' שהתעסקה באריזות לתוצרת חקלאית עד שנות השמונים ובמקום היו מחסן של המשביר ועד היום קיים מפעל למחזור פלסטיק שעובד לסירוגין.

בנוסף, קיים באזור מבנה של חברת "מבני תעשיה" שם הייתה פנצ'רייה, מסגרייה ועד היום קיים שם חנות ומפעל של דר' גרין.  
כמו כן הוקם באזור התעשייה מפעל בטון.

תאריך עדכון אחרון של עמוד זה: 29/03/2016